הארכיון של מרץ, 2012

הַכֹּל יִּמַחֵק לְאָחוֹר. לְבַסּוֹף

גּוּפְךָ הַמְּכוֹפֵף גֹּבְהוֹ עַל הַפְּסַנְתֵּר,

רֹאשְׁךָ, מוּטֶה הַצִדָה, רֶבַע הַחִיּוּךְ,

מִטּוֹת וּמַשְׁקוֹפִים קְצָרים לְמִידָתְךָ –

בַּדֶּרֶך יֵאַבְדוּ עֲגוּרַנִים וּמַחְסָנִים

לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, פִּסְלֵי שְׁוַרִים וחֲלוּדָה,

הָרְחוֹבוֹת הָהֵם, רֵיקִים עַד לְהַדְהִים.

 

מַה שֶׁדָּחַק ֹשָם אֶת כֻּלָּם לְבָתֵּיהֶם אוּלַי

שִׁסָּה אוֹתָנוּ זֶה בַּזֶה. הַזְּמַן הָיָה צָפוּף,

מָלוּחַ, תָּבַע לִהְיוֹת מַהֵר –                             

תֵּן לִי לִשְׁכֹּחַ רִאשׁוֹנָה, לְאָן שֶׁלֹּא נַרְחִיק

נַכְאִיב. הַנְּסִיגָה שֶׁלִּי תֶּאֱרַך מִשֶׁלְךָ,

בַּמָּלוֹן הַזּוֹל הַכַּר הַסִּינְתֵּטִי יַהְדֹּף אוֹתִי

מִן הַשֵּׁנָה, הַאִם אֶנְשֹׁך אֶת שִׁמְךָ

 

אוֹ אַטִיחַ רָאשִׁי בָּחֲלוֹם אַחֵר? נִרְכָּן

אֵלַי, אֶל הַפְּסַנְתֵּר – אֵין צֹרֶךְ

שֶׁתִּכְתֹּב, תֵּן לַעֲצֹם, לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנָה,

מִמֵּילָא בַּשֶּׁמֶשׁ הַקָּשָׁה מִי יוּכַל לְהַאֲמִין

בַּמִּלִּים שֶׁעָלוּ מִפִּינוּ לַאֲוִיר הַקָּפוּא,

כְּמוֹ עֲנָנִים.

(מתוך: לשכוח ראשונה, עם עובד, 2009)

מודעות פרסומת