הארכיון של מאי, 2013

 

הִיא מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ בַּעֲדִינוּת

וּתְמוּנוֹת קָשׁוֹת לִצְפִיָּה

עוֹלוֹת עַל הַמָּסָךְ.

וּכְשֶׁפּוֹלִיטִיקַאי קָטָן מִתְלַהֵט

וְצוֹעֵק

כָּךְ

מַטַּח שְׁאֵלוֹת נוֹרֶה מִשְּׂפָתֶיהָ

הַחוּשָׁנִיּוּת וְהַגְּדוֹלוֹת

הַבָּשָׂר שֶׁלָּהֶן עָנֹג וָרַךְ.

מודעות פרסומת

בְּכָל זֹאת אַתְּ

זוֹנָה קְטַנָּה שֶׁלִּי

פִּנְקָס אָדֹם מָרוּחַ לָךְ

עַל הַשְּׂפָתַיִם

וּמִפִּיךְ נוֹטְפִים

שֵׁדִים

עֲנֻגִּים

וּמָתוֹק לָךְ בַּפֶּה

(הֲרֵי בָּרוּר – הַתּוּתִים,

אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתָם עַד שֶׁאִי

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת כְּלוּם).

וְאַתְּ מְחַיֶּכֶת.

וּבְכָל זֹאת

"אֵין לְנוּ עִנְיָן

בְּדָבָר." הֵם אוֹמְרִים.

וְכָל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ עַל

קְטַנּוֹת

קְטַנּוֹת

רַק מְפֵרִים אֶת

שַׁלְוַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּנוּ,

אֶת מְנוּחָתֵנוּ.

אַתָּה קוֹלֵט?

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה

בִּכְלָל לֹא קָשׁוּר בְּעוֹלָמֵנוּ, אָנוּ תְּלוּשִׁים

בְּאַטְמוֹסְפֵרָה שֶׁל כּוֹכָב

חַד־מְמַדִּי, לֹא מֵתוֹדִי.

רְאִיָּתֵנוּ

הִיא בְּדָבָר אֶחָד בִּלְבַד:

אֵיךְ לַהֲפֹךְ אֶת

הַלַּיְלָה לְיוֹם וְאֶת

הַכּוֹכָבִים

לְקִשּׁוּטִים זוֹהֲרִים בַּחֶדֶר,

כָּאֵלֶּה

שֶּׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לָגַעַת בָּהֶם

מָתַי שֶׁמִּתְחַשֵּׁק.

כְּשֶׁקָּשַׁר אֶת שְׂרוֹכֵי נַעֲלָיו
הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתַּק מִמֶּנּוּ
מִבִּפְנִים
אֵי שָׁם בְּאֵזוֹר הַקְּרָבַיִם
נִתָּלֵשׁ בְּפִרְאוּת
כְּמוֹ תֶּקַע מִקִּיר.

הִתְרוֹמֵם, בְּקֹשִׁי
נֶעֱמַד, מַשֶּׁהוּ זָז
מִבִּפְנִים
אֵי־שָׁם בַּחֲלַל הַבֶּטֶן
נִקְרַע בְּפִתְאוֹמִיּוּת
כְּמוֹ מֵיתָר שֶׁל גִּיטָרָה
חַשְׁמַלִּית.

זֶה נָפַל עָלָיו
כְּמוֹ עָצִיץ
קֵרָמִיקָה מִקּוֹמָה חֲמִישִׁית

לְעוֹלָם כְּבָר לֹא יַחֲזֹר
לִהְיוֹת מָה.