לא בוכה/ סרגיי

פורסם: יוני 24, 2013 ב-Uncategorized, שירי אורח
תגים: , ,

הייתי קבור חי,

אבל אני לא בוכה.

האוכל שאכלתי

רצה לחזור,

לצאת ממני,

כמו שאני רציתי לחזור

לרחם שממנו,

יצאתי.

כשאחרים היו מקבלים חיבוק

כשהם היו עצובים,

הייתי מקבל כדורי הרגעה,

אבל אני לא בוכה,

גם אז לא בכיתי,

לא הייתי אומר אף מילה,

בקושי דיברתי עברית ממילא.

בקושי דיברתי.

לקחו ממני אפילו את החתול שלי,

אבל אני לא בוכה.

רוסים מסריחים הם היו אומרים,

ניסיתי להריח את היד שלי,

אין שום ריח,

פשוט עור.

לא הייתי בטיול שנתי,

המורה אמרה שלהקיא

כמו שאני עשיתי בפעם שעברה

לא מקובל

ועדיף שלא אסע,

כי הדרך ארוכה.

בעצם לא הייתי באף מקום.

אבל אני לא בוכה.

אף פעם לא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s