ארכיון רשומות מהקטגוריה "שירי אורח"‏

כְּשֶׁהַקַּטָּר חוֹטֵף ‘סְטְרוֹק’
בְּאֶמְצַע הַזְּמַן, בְּעִצּוּמָן
שֶׁל הַמְּסִלּוֹת הַמִּשְׂתָּרְגוֹת, הֵן מִתְנַגְּשׁוֹת
בַּכְּנִיסָה לְעִיר הַחֲטָאִים, עִיר לְלֹא אֱלֹהִים.
אֵין מוֹצָא מֵהַפַּחַד. אֵין דָּרוֹמָה. אֵין מִזְרָח.
חֲתוּלִים דּוֹאִים בָּרוּחַ
רוֹאִים אֶת הַמָּוֶת בּוֹהֵק עַל הַקְּרוֹנוֹת
כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג שֶׁלֹּא יָרַד כָּאן שָׁנִים.
וְאֵין מוֹצָא מִן הַפַּחַד
כְּשֶׁדָּמוֹ שֶׁל נַהַג הַקַּטָּר זוֹרֵם בֵּין הַמְּסִלּוֹת
כְּמוֹ חָלָב מָתוֹק וְשָׁקֵט

הַכֹּל הֶפְקֵר

אֲנִי מְכוֹנִית יָד שְׁנִיָּה תַּחַת יָדַיִם מְיֻבָּלוֹת שֶׁל מְכוֹנַאי
בְּמוּסַךְ הַחַיִּים. הַמָּוֶת לֹא רָחוֹק.
מְכוֹנַאי נִמְרָץ בְּחָלוּק מֻכְתָּם מְדַבֵּר אֵלַי
"תִּבְכִּי אִם אַתְּ צְרִיכָה." וַדַּאי צְרִיכָה,
אֲנִי לָעָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, מְפַתֶּלֶת סְדִינִים וְחֶלְקֵי חִלּוּף בְּגוּפִי,
עַד שֶׁדְּמָעוֹת בְּגֹדֶל כַּף יָד פּוֹרְצוֹת מִמֶּנִּי
וְהַתִּקְרָה וְהַקִּירוֹת סוֹבְבִים עָלַי.
מִישֶׁהוּ חַיָּב לְנַצֵּחַ,
עַל שֻׁלְחַן הַפּוֹקֶר, עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים
אוֹ עַל הַמַּסּוֹעַ בַּמּוּסָךְ.

אתה עולה במדרגות הנעות
של מגדל בבל סנטר
קוף מדבר פראי
צועד בעקבותיך
על צווארך צרור מפתחות ענק
ואין לך אף דלת לפתוח

בלילה אתה נרדם
על כרית של מסמרים
ובחלומך
פינוקיו מעשן סיגריה בסיגריה
מערבב וודקה עם פטל
הוא כבר לעולם לא יהיה ילד
כמו כל הילדים.

מה שנשפך / רועי חסן

פורסם: ינואר 24, 2014 ב-שירי אורח
תגים:

לֹא טוֹב
לֹא יוֹדֵעַ
לֹא הִצְלִיחַ
עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ

אוֹ לָמוּת

כְּלוּם לֹא יַחְזֹר
לִהְיוֹת אוֹתוֹ דָּבָר

עֲקֵבִים
בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת
הַבַּיִת
שָׁקֵט כְּמוֹ קֶבֶר

מַשֶּׁהוּ קָרָה
(אֲפִלּוּ
הַמְּקָרֵר הִפְסִיק לְהַרְעִישׁ)

פִּתְאוֹם אֲנִי
נִזְכָּר לִזְכֹּר
פִּתְאוֹם אֲנִי
נִזְכָּר לִבְכּוֹת
פִּתְאוֹם אֲנִי

זוֹכֵר וּבוֹכֶה

עַל כָּל
מָה שֶׁנִּשְׁפַּךְ
עַל כָּל הַ
חֲבָל הַזֶּה
הַכָּל כָּךְ
חֲבָל הַזֶּה

קומי/ רועי חסן

פורסם: ינואר 24, 2014 ב-שירי אורח
תגים:

וְאוּלַי עָדִיף שֶׁלֹּא
תִּשְׁאֲלִי אֶת עַצְמֵךְ
אֵיפֹה תִּהְיִי מָחָר
וְלֹא תִּכָּנְעִי לוֹ
לַפַּחַד
תִּשְׁתַּמְּשִׁי בּוֹ
כְּמוֹ אַחַת שֶׁאֵין לָהּ מָה לְהַפְסִיד
כְּמוֹ עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
כְּבָר מִזְּמַן הָיִית צְרִיכָה
לִשְׁבֹּר לוֹ בַּקְבּוּק עַל הָרֹאשׁ
לַנְּבֵלָה
לְכִי עִם הַפַּחַד
וְנִגְאַלְתְּ
קוּמִי צְאִי אָחוֹת קְטַנָּה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וּכְבָר מִזְּמַן הִגִּיעַ הַזְּמַן
לַעֲשׂוֹת לוֹ סוֹף

רוצה ללקק כל אבן ברד בשביל שמוביל לביתך
לפסל פתיתים בשלג בזמן שאני מדמיין את גופך
לספוג את כל אדי הקור בעיר, הפליז ששומר על חוֹמך
להיות כתם רטיבות מתפשט על התקרה מעל מיטתך

לא יכול עוד להסתיר ת'סערה שבתוכי
אני רק רוצה להיות שלך,
רק רוצה להיות שלך
רק רוצה להיות שלך

רוצה להיות המלח שימיס את הקרח סביב ליבך
לעטוף עם פוך נוצות בו אותיות רקומות של שמך
להיכוות מהרדיאטור שדולק כל לילה בחדרך
וכוס הארל גריי שאת מערבבת ומחליקה על לשונך

לא יכול עוד להסתיר ת'סערה שבתוכי
אני רק רוצה להיות שלך,
רק רוצה להיות שלך
רק רוצה להיות שלך

קהילתנו/ אלון בר

פורסם: דצמבר 1, 2013 ב-שירי אורח
תגים:

נער הומו של תחנה מרכזית

מציץ בי דרך גדוד עברי צולע

והר ציון שוקעת אחריו

בחניון העלייה נשמעות גניחות

מתח חשמלי דקות ו-

מרדים הנער הלילה את אלנבי

בערב רב ושפות זרות

וקורע הלילה את שמלותיו

יש לו תחתונים מזהב

ספריי פלפל שהותז

לכל איבר

יש יעד

נערים שבורי עקב וכנף

מתרסקים עם לחש

רציף מוניות השירות

משהו ער בגן הרכבת

משהו נע בין המכוניות

מי פנוי בקיבוץ גלויות

נער מהבהב

בין אותות

לזרקורים

נער מוצצת דובדבן ממתכת

ובולע סרפד קוצני

יש לו לשון אקונומיקה

יש לו פצעי בגרות

יש לו אוטובוס ראשון

ושיחה אחת

שלא נענתה